קישון ודוש

שני היוצרים הדגולים, אפרים קישון וקריאל גרדוש (דוש), ממעצבי התרבות העברית בישראל, הינם ילידי הונגריה וניצולי שואה, שעלו ארצה עם קום המדינה ולמדו במהרה את רזי השפה העברית והמנטליות המקומית. דרכם המשותפת החלה במערכת עיתון ״מעריב״, קישון בטור השבועי ״חד גדיא״ ודוש בטור הקריקטורה היומית. במהלך הקריירה הארוכה שלהם שיתפו השניים פעולה בעבודות שונות ואף היו חברים קרובים. סִפרם הנודע "סליחה שניצחנו" נכתב בסערת מלחמת ששת הימים וקצר הצלחה ללא תקדים בארץ ובעולם.

 

קישון, חתן פרס ישראל לשנת 2002, גדול הסאטיריקנים שקמו למדינה מראשיתה. קישון כתב למעלה מ-50 ספרים בשפה העברית, אשר תורגמו ל-37 שפות. הוא מכר למעלה מ-45 מיליון עותקים מספריו ברחבי העולם והוא נחשב לסופר הישראלי הנמכר והמתורגם ביותר. קישון הִרבה לכתוב על האדם הפשוט ועל בעיותיו היום-יומיות, ולא נרתע מלעסוק גם בנושאים חברתיים ופוליטיים. הוא חשף את הסבך הבירוקרטי והתמקד בפערים בין המגזרים השונים, וכל זאת מתוך אהבת המדינה ומעורבות בהוויתה. קישון כתב מחזות רבים, שזכו להצלחה חובקת עולם, המפורסמים שבהם: "הכתובה", "שמו הולך לפניו", "הוא והיא", "הו, הו יוליה" ועוד. מחזותיו תורגמו לשפות רבות וממשיכים להיות מוצגים גם היום בעולם. קישון זכה למקום של כבוד גם בצמרת הקולנוע הישראלי. סרטיו, מביניהם "סאלח שבתי", "השוטר אזולאי", "תעלת בלאומילך" ועוד, היו מועמדים לפרס האוסקר וזכו בשלושה פרסי גלובוס הזהב ובפרסים בין לאומיים רבים.

 

דוש הינו הקריקטוריסט הפוליטי הבולט והידוע ביותר בתולדות העיתונות הישראלית.  הוא החל לפרסם את עבודותיו לפני קום המדינה ומשנת 1953 ועד מותו שימש כקריקטוריסט הפוליטי הבכיר של עיתון "מעריב". היה העיתונאי הראשון שפרסם קריקטורת דעה יומית, אשר קנתה לה השפעה ציבורית נרחבת, ופרשנותו המצוירת ליותה במשך עשרות שנים אירועים מדיניים וחברתיים שהטביעו את חותמם על חיי העם והמדינה. דוש  יצר את "שרוליק", דמותו החיננית של הנער הצבר האולטימטיבי, שזכתה לאהדה והזדהות בציבור הישראלי, והפכה לסמל לאומי ואייקון תרבות. הוא הרחיב את יצירתו גם לתחומים נוספים וכתב טורי דעה, מאמרי הגות ופרשנות, סיפורים, מערכונים לתיאטרון ועוד. דוש פרסם ספרים משלו ואייר ספרים של קישון ויוצרים אחרים. כן עסק בפעילות ציבורית, כיהן כנספח התרבות בשגרירות ישראל בלונדון והיה חבר הועד המנהל ומליאת רשות השידור.

 

דוש וקישון שהגיעו מאירופה והקימו את ביתם בישראל הבינו כי זהו המקום היחיד בו יכול העם היהודי להתקיים באופן חופשי, ולכן היו חרדים לביטחונה ועוצמתה של המדינה.  ספר זה, שבו עבודות שיצרו לפני פרוץ הקרבות, במהלכם ובסיומם, מבטא, באמצעות סאטירה והומור מושחז, את תחושת הדאגה ולאחריה ההתעלות והשמחה שחשו השניים, יחד עם כל עם ישראל, לאחר הניצחון במלחמה.

 

במלאות 50 שנים למלחמת ששת הימים חברו משפחות גרדוש וקישון כדי להוציא את "סליחה שניצחנו" מחדש ולהביא בפני קהל הקוראים של היום את האווירה והלך הרוחות ששררו באותם חודשים גורליים של אמצע שנת 67'. על אף שישראל והעולם שמסביבה השתנו מאז בתכלית, נראה כי מנקודת המבט של שני היוצרים על אותה תקופה ניתן ללמוד ולהפיק לקחים גם על המציאות של ימינו.