מאה של קצוות

משפחה יהודית דתית בהולנד לפני ואחרי השואה; מבט על יהדות הולנד, דרך סיפורה של משפחת אייזנמן; בליווי עשרות צילומים ומסמכים, גם צבעוניים; עם ביבליוגרפיה; תרגום מהולנדית: חוה דינר.

על הספר מאה של קצוות

המאה העשרים הייתה מאה של ניגודים קיצוניים, בוודאי עבור יהודי אירופה. בספר מאה של קצוות (בהולנדית: SAM EN HENNY) מתאר ההיסטוריון ברט וולט את חיי משפחתם של סאם והני אייזנמן-כהן.

סאם אייזנמן (1976-1904) היה סוחר עצים מצליח ופעיל מרכזי בהנהגת הקהילה היהודית של אמסטרדם, בירת הולנד. אשתו, הני כהן (1990-1916), לקחה אף היא חלק פעיל בחיזוק הקהילה והקדישה את זמנה למשפחתה הגדלה.

חיי שניהם עמדו בסימן מה שהם עצמם כינו "העניין היהודי".

אבל מה היה בדיוק "העניין היהודי" הזה?

אלו אידיאלים עמדו לנגד עיניהם?

כיצד הם נרתמו להגשמתם?

איך הם העבירו את יהדותם לדור הבא?

באמצעות סיפור חייהם של סאם והני מסופר סיפור גדול יותר על יהדות הולנד כולה.

על המחבר

פרופ' בארט וואלט, יליד 1977, הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת אמסטרדם. הוא כתב ספרים אודות ההיסטוריה של יהדות הולנד ופרסם מאמרים רבים בכתבי עת הולנדיים ובינלאומיים. בין היתר חקר את ההיסטוריוגרפיה היידית מאמסטרדם, את שילובם של היהודים בחברה ההולנדית במאה התשע-עשרה ואת שיקום הקהילה היהודית לאחר השואה. בין היתר חקר את יומנה של קארי אולרייך (כרמלה מס) מתקופת השואה ברוטרדם "בלילה אני חולמת על שלום"- ידיעות ספרים, 2020.

ספרים נוספים מאת המחבר, הקשורים לנושא ספר זה:

The new Netherlanders: the integration of the Jews in the Netherlands, 1814-1851   (Amsterdam 2007); Links in a chain: early modern Yiddish historiography from the northern Netherlands 1743-1812 (PhD dissertation, University of Amsterdam 2012); Zeeburg: The history of a Jewish cemetery, 1714-2014 (Hilversum 2014); Canon of 700 years Jewish Netherland, co-authored with Tirtsa Levie Bernfeld (Rijswijk 2015); Reappraising the history of the Jews in the Netherlands; co-edited with Hans Blom, David J.Wertheim, and Hetty Berg  (Liverpool 2021); Sam en Henny – Een eeuw orthodox-joodse familiegeschiedenis (in press).

צילום: היליין מינדרה

על הספר

הנער בן השלוש עשרה, סאם אייזנמן שמו, בוודאי נבהל כאשר חכם הקהילה

הספרדית, הרב יצחק בן יהודה פאלאש פנה אליו בפתאומיות

באמצע ההספד שנשא. הוא תבע ממנו לבל יסטה מן הדוגמה שהתווה לו

אביו המת, ודרש ממנו למלא את מקומו שהתרוקן. סאם אמנם הגיע אך

מספר חודשים קודם לכן לגיל בר מצווה ובכך הפך למשתתף מן המניין

בתפילה בציבור, והיה לו ברור כי בדברים אלה הביע הרב בעיקר ציפייה

לעתיד. או שמא היה כאן יותר מזה – אולי הייתה זו משימה שהוטלה עליו?

באותו רגע הסתכלו כולם אל הנער. האם יהיה ביכולתו לצעוד בעקבות

אביו? האם יגדל ויהיה, כאביו, אחד מעמודי התווך של היהדות הדתית?

על המשפחה

גם במשפחת אייזנמן הייתה הסכנה מוחשית מאד יותר מפעם אחת,

והדברים יכלו בקלות להסתיים אחרת. החיילים שבאו

לאסור את המשפחה בקראיפן-סטראט ב- 1943 יכלו שלא להירתע מתכסיס

ההדבקה במחלה, להיכנס הביתה ולקחת את כולם אתם. הנסיעה ברכבת

מאמסטרדם אל מקומות היעד הייתה סיכון גדול במיוחד. במקומות

המסתור חוו כל בני המשפחה מצודים, סכנת הלשנה והכרח להחליף מקום

מחבוא לעיתים קרובות. רות הייתה מרוחקת כפסע ממעצר וניצלה על ידי

נזירה רק בשנייה האחרונה. כל אחד מהאירועים הללו מדגים עד כמה היה

האיום גדול ועד כמה ייחודית היא העובדה שכל המשפחה יצאה מן

המלחמה ללא פגע. אמנם כל אחד מהם חגג את השחרור בנפרד, אך עד

מהרה יזכו שוב להתאחד למשפחה אחת.