חורבן עוטף עזה

אברהם שלמה קולט; פּוֹגְרוֹם וְטֶבַח בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה; חַרְבוּ יִישוּבֵי הַנֶּגֶב הַמַּעֲרָבִי וְעוֹטֵף עַזָּה, בְּעֶצֶם עוֹטֵף יִשְׂרָאֵל… נֶאֱלַמְתִּי דוֹם וְאֵין לִי יוֹתֵר מִלִּים… הַאִם הַשּׁוֹאָה נִשְׁנְתָה לְאַחַר שְׁמוֹנִים שָׁנִים? הֲרֵי תָּמִיד אָמַרְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא עוֹד! שִׂמְחַת תּוֹרָה הָפְכָה לְתִשְׁעָה בְּאָב. הַשַּׁבָּת הָפְכָה לְשַׁבָּת הַשְּׁחֹוֹרָה. קִיבּוּצֵינוּ שְׁדוּדִים וּשְׂרוּפִים, יְלָדֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הֲרוּגִים וַחֲטוּפִים. הַדְּמָעוֹת יָבְשׁוּ וְהַלֵּב שָׁבוּר, עַל תִּינוֹק, בַּחוּרָה וּבָחוּר. אֵין מָקוֹם לְרוֹעַ בָּעוֹלָם, אֲנַחְנוּ נַשְׁמִידֵם וּנְבַעֲרֵם. עַם יִשְׂרָאֵל יִחְיֶה לְנֶצַח נְצָחִים, תָּמִיד הִתְגַּבַּרְנוּ עַל כָּל אוֹיְבֵינוּ וְצָרֵינוּ אַחִים. מֵאָז יְמֵי הַנָּאצִים הָאֲרוּרִים, לֹא פָּרְעוּ וְטָבְחוּ כָּךְ בִּיהוּדִים. פּוֹגְרוֹמִים, פְּרָעוֹת וְהַשְׁמָדַת עַם, נָפַלְנוּ, קַמְנוּ וְשָׂרַדְנוּ בְּכָל פַּעַם. עַם יִשְׂרָאֵל חַי!