היהדות – מאין ולאן?
שיחות על האידיאה של היהדות, יודאיסמוס של האדם עלי ארץ; על עקרונות היסוד של היהדות וכיצד הם משתקפים בהיגדי המקרא השונים; הערות, מראי מקום.
מתוך ההקדמה לספר:
גולן מדגיש מדעת תורת משה את אחריותו של האדם על מעשיו והשלכותיהם: "האידיאה של היהדות רואה באדם את הנושא היחידי והבלבדי באחריות על מעשיו, כמו גם על מחדליו. תורת משה ככתבה וכלשונה היא בהישג ידו של כל אדם. ומלכתחילה נכתבה התורה כלשון מובנת לכל בני האדם. יכולתו השכלית של האדם – מעצם היותו מה שהוא, אם אך יתן על כך את דעתו – מספיקה בהחלט כדי להבין את המסרים של התורה. אלה המסרים אשר בראש וראשונה מצווים על האדם את ה"עשה" וה"לא תעשה". אין אדם יכול להסתתר בתירוץ שאביו לא לימדו".
(עמ', בכתב המכונה, 58)
בהשלכות האמונה על מעשיו של אדם, מבחין גולן בין האמונה לשמה, שאין לה "מדד", לבין כלל מעשיו של האדם, הניתנים בהחלט למדידה. אולם לפני אלה הוא בוחר ב"הארת אזהרה":
"…תורת משה, גורס גולן, היא בראש וראשונה התורה של מעשי האדם והיא מדריכה אותו בעשייתו וגם בשיפוטו. האדם על דרך זו מגלה ומסוגל להיערך לעשיית המעשים שמעניקים את מלוא המשקל החיובי, את מלוא המשמעות ואת הטעם של חייו, חיי האדם שבו". (עמ, בכתב המכונה ' 72). ואחרי שאדם נותן ומקבל משמעות לחייו דרך מעשיו, מציין גולן, כי עצם עבודת האדם שבו קודמת לכלל מעשיו האחרים. העבודה היא שמפענחת לאדם את סודו, את מצפונו, שלו: כאותו ביטוי עממי, שאנו נוהגים לאמר מידי פעם על אדם פלוני: "אין לו, או יש לו, אלוהים".
החיבור "האידיאה של היהדות", מתגלה כמסמך של רצף הדורות; מיתר מתוח בתיבת התהודה של תורת משה, שאינו פוקע. זו התהודה השואבת מאברהם העברי ועד אלינו נישא קולה, והדורות הבאים אחרינו. יתירה מכך, רצף הזמן עשוי רק להשביח את צלילו – ובלבד שנמשיך להאזין לו. "האידיאה של היהדות" במבט-על של הצופה אל היהודי והאדם, שאחד הם בביתם ובצאתם ממנו – בכל אשר ילכו.
17$ – 34$
