למען העלם מאד

בין השורות: ישוע ביצירת ביאליק, טשרניחובסקי ואחרים; מחקר ספרותי המצביע על המגמה של הסופרים הלאומיים להשתלב בעולם המשכיל והאוניברסאלי , והשפעת הנצרות על כתביהם; הערות, ביבליוגרפיה, תקציר באנגלית.
========

"המשורר הלאומי לאמיתו – מיהו? זה שמזוגים בו הלאומי והאוניברסאלי. ובמקום שאתה מוצא את לאומיותו – שם תמצא תמיד גם יסוד אוניברסאלי" (ביאליק בשיחה עם נתן ביסטריצקי).
עיון בין השיטין של יצירת ביאליק, טשרניחובסקי וסופרים ומשוררים אחרים בני זמנם יעלה שלדידם של היהודים המשכילים, שביקשו להשתלב במרחב האירופאי, הפך ישוע לציר המחבר בין ישראל לעמים, בין הלאומי לאוניברסאלי. אחרי דורות רבים של ריחוק ועוינות הכירו רבים מסופרי ומשוררי ההשכלה, כמו גם היסטוריונים, הוגים ומנהיגי היהדות המתקדמת, שעל מנת להכשיר בדעת העם את הגשר לאוניברסאלי – ובאותה השעה להרחיק את סכנת ההתבוללות וה"שמד" – יש להשיב את ישוע לחיק הלאומי. ביאליק יצטייר כאן כציר מרכזי במהלך הזה, שהיה כמעט בלתי אפשרי בתנאי הזמן והמקום, ועל כן נדחק ביצירתו לנתיבים נעלמים, בין השורות.
"לכן יתגל, למען העלם מאד מעיניכם ולמען התעותכם", כתב המשורר באחד משיריו האחרונים, בנימה חריפה של תוכחה ולעג כלפי הציבור היהודי. זהו אחד משלל ביטויים ל"סוד ביאליק", לאומנות ה"גילוי וכיסוי בלשון" שנקט בה כדי לומר בין השורות דברים שהתקשה לומר בגלוי. כמה חוקרים כבר נדרשו ל"חידת ביאליק" והציעו לה פתרונות שונים. כאן מוצע פתרון חדש, הקושר את סוד ביאליק עם הקרבה היתרה שחש כלפי דמותו של ישוע, וכלפי הרעיון המשיחי של ספר הברית החדשה, המסתמן כאחד מן המקורות החשובים שעיצבו את סוף דעתו בכל הנושאים הרוחניים והלאומיים שעמדו על הפרק באחת משעות המשבר הקשות שפקדו את העם היהודי בעידן המודרני. מבט לרוחב יצירת התקופה יעלה שביאליק לא היה לבדו בעניין זה.
*
על המחבר אין לומר אלא זאת שהוא גוֹלֶם, על מרחב משמעויותיה של המילה, של דוקטרינה חינוכית שהרחיקה ממנו את השירה לשנים רבות. ואף על פי כן, הגורם המחולל של עבודת מחקר זו נטוע, ככל שאפשר להעריך בדיעבד, בשיעור ספרות אחד בימי בית הספר התיכון, שבו התבקשו התלמידים לזהות את החוט המקשר בין שניים משירי ביאליק. בפתק ששיגר לחברו לכיתה ניסח המחבר השגה מפוהקת, שהצטיירה לו באותה שעה ככליל השנינה, שזהו חוט של קורי שינה. המאורע נצרב בזיכרון הודות ליירוט מוצלח של הפתק בידי המורה; מכל העונשים הראויים לנעורים חסרי ח"ן שכאלה, אחד לא עלה בדעתה: שירי ביאליק עוד עתידים לייסר את הפרחח החצוף ולהדיר קורי שינה מעיניו למשך עשרים שנות עבודת פרך ופחד משתק מפני הכישלון. הספר המוגש בזה, גְמר נקמתו הצודקת של השר הממונה על השירה, מסמן אפוא סגירת מעגל, ומבחינת המחבר גם סגירת חשבון.