מדינת שבטי ישראל

חזון המדינה של משה כפי שמופיע בתורה; מחקר המציג את רעיונותיו של משה, אותם ביקש לקבוע לדורות, לנוכח העולם האלילי הישן, כמו החדש לסוגיו; הערות, מראי מקום,

מן ההקדמה:

משה מעלה את חזונו על הכתב 'כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר איש אל רעהו' (שמות לג 11), בלשון שנועדה להיות מובנת לכל אדם, בלי מפרשים ומתווכים, נוסכת אופטימיות ותקווה.

בפועל משה השלים, אפוא, את אשר החל בו אברהם העברי, מי שעומד ראשונה על הקשר הייחודי בין השמיים והארץ והאדם שביניהם, תחת הרשות האחת, זו של המונותיאיזם, של השלום הצרוף לכלל באי עולם.

החזון של משה דן בחיי האדם כיחיד, ובד בבד כחלק של חברה. משה הועיד לישראל את התפקיד של 'החלוץ  שלפני המחנה' הכלל אנושי. ישראל אמור בהליכותיו לעורר את ציבור האדם עלי ארץ על ידי דוגמה, דרכי נועם ושלום. משה לא היה נביא של שבט; הוא היה הנביא של כל באי העולם.

מתוך הספר:

משה חזה את עולם בני האנוש ערוך קהילות קהילות, במתכונת של 'יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל' (דברים לג 5), בקהילות, קרוב לוודאי, מן הסוג של הכפר הגלובאלי העתידי.

משה דימה, כי הקהילה האיכותית נטועה בהדדיות האמת השוררת בין יחידיה. אלה היחידים שיתקבצו יחדיו למען הפעלתה המיטבית, ברוח עשרת הדיברות והעולה מהם. בקהילה זו ממלאים אנשיה את התפקידים הציבוריים, שלא על מנת לקבל פרס, במשמעות השכר המקובל, שווה הערך לנגזרת של גמול הלוי.

משה ניסח את דבריו בכתובים — 'וַיִכְתֹב מֹשֶׁה' (שמות כד 4), וכך גם את הנחיותיו שידריכו את ההתהלכות של בני ישראל בארץ ישראל, כלשונו: 'וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ' (ויקרא יט 23) … הנחיותיו אלה הן גם הדוגמה לדרך שהורה ללוויים להרחיב דברים ברוח עשרת הדיברות.

משה ביקש להבטיח זיכרון לעיקרי הדברים של תורתו, ובמיוחד אותם שברמה העקרונית שתוקפם הוא לכל הדורות.  משה נשא את עיניו להבטיח לאדם קיום ראוי של בן חורין.

 על הכריכה  מאחור

דוד גולן הוא איש נהלל, הוא פרופסור אמריטוס של תולדות יוון ורומא באוניברסיטת חיפה, ומוסיף לעסוק במחקר ובחינוך. הוא חבר כבוד של האגודה הישראלית לקידום הלימודים הקלאסיים. פרופסור גולן חיבר ספרים אלה: תולדות העולם ההלניסטי, The Res Graeciae In Polybios, היהדות מאין ולאן?.

הוא תרגם מלטינית את  ה-Scriptores Historiae Augustae  בכרכים:  חיי הדריאנוס,  הקיסרים האנטונינים, הקיסרים הסוורים,  הקיסרים החיילים, וכן הוסיף להם מבואות, הערות ונספחים. מאמריו שעניינם מדינה, חברה והיסטוריוגרפיה של העת העתיקה ראו אור בארץ ובחוץ לארץ. הוא גם האיר והעיר, והביא לבית הדפוס את יומנו של ד"ר אהרון פיק 'רשימות מגיא ההרגה… בשנות תש"ב, תש"ג, תש"ד'.