מילון שמות המשפחה בישראל

עשרות אלפי שמות משפחה הנהוגים בקרב יהודים וערבים בישראל, עם מקורותיהם ושורשיהם בשפות העולם.
================
המנהג של נשיאת שם משפחה היה מנהג חריג עד לפני כמאתיים שנה, כי אז חויבו תושבים בארצות אירופה השונות לשאת שמות משפחה. עד אז היו מבחינים בין אנשים בשמם הפרטי ובשם האב, ולפעמים גם בשם האם. נכון שבימי הביניים נרשמו אצל יהודים שמות משפחה של האצולה, כגון: שאלתיאל, אלפסי וברדוגו ביהדות ספרד, ורוטשילד, גינצבורג ובכרך ביהדות אשכנז, אבל אלה היו מיעוט – כמשקלן המספרי של שכבות האצולה בכלל. באופן כללי שכבות חזקות בחברה, שכבות העילית, אימצו לעצמן שמות משפחה לפני השכבות הפשוטות יותר, ובעניין זה קדמו העירוניים לכפריים.

הספר שלפנינו – מילון שמות המשפחה בישראל – מנסה לפרש את משמעותם של שמות המשפחה בישראל, מכל הגלויות, לאור מקורות התנ"ך, התלמוד ומקורות נוספים. הוא כולל עשרות אלפי שמות – ערוכים בסדר אלף-בית, על גרסותיהם ונגזרותיהם, וחושף את שורשי השמות משפות אירופאיות, ערבית, פרסית, רוסית, טורקית ועוד. זהו מסמך לשוני–בלשני-אטימולוגי ראשון מסוגו ורב-חשיבות לחקר השפה העברית לדורותיה.
נוסף לאנשי מחקר בגֵּנֵאָלוֹגְיָה ואנתרופולוגיה, הספר מיועד לכל בני משפחה יהודית בארץ ובעולם, הרוצים לדעת את מקורות שם משפחתם.
***
המחבר, אהרן מוריאלי, הוא מוסמך האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה ובחינוך, מוסמך בספרנות מטעם האוניברסיטה העברית, ובוגר אוניברסיטת בן-גוריון בלשון עברית. הוא עבד במשרד החינוך כמורה וכמנהל, וכן היה מפקח חינוך במחוז הדרום במשך שש-עשרה שנים.
=========================================
רוביק רוזנטל – 19.9.2024
קטוע הידיים והמושל הטוב
אהרן מוריאלי מצוי כבר בעשור העשירי לחייו, אבל הוא ממשיך לחקור, לאסוף וליצור. היצירה האחרונה עד כה היא ספר עב כרס בהוצאת ראובן מס: מילון שמות המשפחה בישראל, ובו עשרות אלפי שמות משפחה מפנקס האזרחים בישראל, עם הסבר על מקורותיהם ומשמעותם. גילוי נאות: עבודתו של מוריאלי מהווה עבורי מקור מרכזי בתשובות על שמות משפחה לשואלים הרבים בנושא.

מתוך ים המידע בספר בחרנו הפעם בקטגוריה של 'השמות המוזרים'. מהם שמות המשפחה המוזרים ביותר בעברית, מבחינת הצליל, המשמעות או שניהם? לא הבאנו בדרך כלל את השמות הרבים שאינם אלא שם עיר או כפר מארץ זרה, אלא את אלה שניתן לתרגם לעברית. יצוין עוד שבלא מעט שמות משתבשת מעט המילה המקורית בשפה הרלוונטית.
אַבּוּחְנֵיק. בעל הסנטר (ערבית).
אַבְּרִישְׁמָצִי. סוחר משי (פרסית).
אָאוּגֶנְצוּקֶר. בעל עווית בעיניים (גרמנית).
אוֹדְנוֹפּוֹזוֹ. בעקבות הביטוי המקראי 'אדני פז'.
אוֹסְטַטְנִיגְרוּש. כינוי לאדם עני, מילולית: הגרוש האחרון (פולנית).
אִיסְלַמְבּוּלִי. איסטנבולי (ערבית).
אֶלְפֶנְבַּיְין. שנהב (גרמנית).
אַפְטֶרְגוּט. סחורה ירודה, וגם פי הטבעת (גרמנית).
אַרִיסְטַרְחוֹב. בעקבות יוונית: המושל הטוב (רוסית).
בּוֹגוֹלְיוּבּוֹב. אוהב האל (רוסית).
בֶּזְרוּקוֹב. קטוע ידיים, ובהשאלה מגושם (רוסית).
בִּיגֶלְאַייזֶן. מגהץ (גרמנית).
בַּכְשִׁישְׁיָאן. נותן שוחד או נדבה (טורקית).
בַּנַפְשָׁה. פרח הסגל, ויולט (פרסית).
בֶּקֶרְקוּנְץ. אומנות האפייה (גרמנית).
בַּרְכוּרְדָרִי. הנאה והצלחה (פרסית).
גֶבֶנְטְמָכֶר. יצרן בגדים (גרמנית).
גְהַנְגִיר. כובש העולם (טורקית).
גוֹזְדְזִיק. פרח הציפורן (פולנית).
גוֹטֶסְפְרוּכְט. יראת שמים (גרמנית).
גוֹלוֹבְּרוֹדְסְקִי. אדם חסר זקן או מגלח זקנים (אוקראינית).
גוֹמוֹלְקַייקוֹ. מיוחס לגבינת קוטג', גומולקה (פולנית).
גֶזוּנְדְהַייט. לבריאות! (גרמנית).
גְלוּחוֹבְסְקִי. כבד שמיעה (פולנית).
גם-זו-לטובה. תלמוד, מסכת תענית.