ספקן באמונתו יחיה

יהדות לאדם הביקורתי: האם היהדות יכולה להוות אופציה לחיים לאדם המודרני? איזו איכות חיים יש בה? האם אמונתה הבסיסית יכולה לעמוד בביקורת רציונלית ומדעית? ומה המקום בה לחירות אישית?

***

החיים מציבים בפני כל אחד ואחת מאתנו שאלה נוקבת – כיצד לחיות את החיים שלנו? מה חשוב ומה פחות? האם יש אמת, והאם ניתן לברר אותה לפחות חלקית? מהו הטוב – הטוב המוסרי והטוב האנושי, שיש לשאוף להגשים אותו? מה פירוש חיים בעלי משמעות וכיצד משיגים אותם?

השאלות הללו מוצגות בפני כל אחד ואחת מאתנו לא על ידי איזה ספר, איזה פילוסוף או איזו מסורת דתית או אחרת, אלא על ידי החיים עצמם. התשובה שניתן בחיינו לשאלות הללו קובעת את איכות חיינו. אבל כמה מאתנו  מתמודדים במודע עם השאלות הללו? כמה מאתנו פשוט נותנים לחיים "לזרום" לפי מה שהורגלנו, ואז מתעוררים בשלב מאוחר ומגלים שבפועל נתנו תשובות בחיינו, אך בלי מחשבה ובלי החלטה מודעת? לאנשים רבים רגע זה של תובנה הוא רגע של צער עמוק וחרטה.

ספר זה מזמין את הקורא לחיפוש רוחני, לגיבוש אורח-חיים רוחני משמעותי מתוך התבוננות ביקורתית וקבלת החלטה. מאות ספרים נכתבו בנושא זה בדור שלנו, וטוב שכך. הייחוד של הספר הזה בהיותו מזמין את הקורא היהודי לבסס את המסע הרוחני האישי שלו על התובנות העמוקות של המסורת היהודית ועל אורח-החיים הייחודי שלה, כפי שהתפתחו וקוימו במשך מאות ואלפי שנים.

גם על זה נכתבו בדורנו עשרות ספרים. אכן יש בספר זה ייחוד נוסף והוא העיקרי – ניסיון לבחון את האמת שבמסורת היהודית לא על ידי טיעונים ודאיים אלא על בסיס הספקנות. הכותב והקורא מניחים יחד שהאמת המוחלטת היא מעבר ליכולת ההשגה של בשר ודם, לפחות בדורנו. תוך מודעות זו, הספר מביא שיקולים הגיוניים, מדעיים והיסטוריים, ובוחן את יכולתם לשמש כבסיס לנקיטת עמדה של אמונה – "אמונת הספקן" – המוסברת בתחילת הספר.

הספר כתוב ב"גובה העיניים", בשפה פשוטה ובהירה, המנסה להתקרב עד כמה שאפשר לסגנון של שיחה אישית ישירה – פנים אל פנים.

הספר אינו מניח ידע מוקדם ביהדות או בפילוסופיה. הוא מתמודד עם שאלות, כגון מהי אמונה? מהם קני-מידה לחיים טובים ומשמעותיים? האם יש לאורח-חיים היהודי משהו ייחודי ורציני להציע בנידון? האם ניתן לראות את הסיפור המקראי כאמת? אם יש אלהים אז מדוע קורים דברים רעים? האם ניתן להתחייב  במצוות ולהיות אדם בן-חורין? האם יש מקום ביהדות ההלכתית לביטוי אישי או ליחס ביקורתי כלפי המסורת?

מחבר הספר בא מרקע "לא דתי" ומזדהה היום עם  הציונית-הדתית המודרנית, הלא-חרדית. הכותב רואה את עצמו כאדם פתוח וביקורתי, ומזמין אנשים אחרים הרואים את עצמם כאלה להיפתח לאפשרות של שיח מחודש עם המקורות העתיקים והמקודשים של היהדות. הוא מזמין את הקורא המודרני לצאת עמו למסע עיוני ורגשי לחיפוש אחר "תורת חיים", שהיא גם "תורת אמת".