פירושים לתורה שנשמעו מפי הרב אביגדור נבנצל נכתבו על ידי בו ציון רוטנברג הקדמה מתוך הספר "כי מציון" שחובר בידי בן ציון רוטנברג, ויצא במהדורה שנייה בשנת תשפ"ד, ובו כינס תשובות ששמע מרבי אביגדור נבנצל לשאלות ששאל אותו בענייני פרשת השבוע ומשיחותיו של הרב בישיבת הכותל. מובא כאן לקט מביאורי הרב נבנצל לתורה, כפי שנרשמו על ידי בן ציון רוטנברג. בראשית בראשית ב,ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: מדוע נברא העולם בשבעה ימים ולא ביום אחד, ולא במיליארדי שנים, כפי שמקשים המדענים? נבנצל: מה היה קורה לו היה העולם נברא ביום אחד, הרי אז היה לנו "שבוע" בן שני ימים בלבד – ערב שבת ושבת, ויהודים לא יהיו יכולים להסתדר בעולם כזה שבו כל יום הוא שבת או ערב שבת … הגיל החזותי של העולם – הוא כדברי המדענים, והגיל האמיתי של העולם הוא כדברי חז"ל. משל לפסל שפיסל פסל של אדם בן שמונים. שאל הפסל את חבריו, בן כמה הוא

מפירוש "שפתי כהן" על חמישה חומשי תורה, לרבי מרדכי הכהן זצ"ל   מתוך ויקיפדיה: רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה), חי במפנה המאות ה-16 – ה-17 היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה. התגורר בצפת, ולמד שם מפי רבי ישראל די קוריאל. בהמשך גורש ונדד לארם צובא. ספרו, "שפתי כהן", הוא פירוש לתורה על דרך רמז וסוד. הספר נדפס בוונציה בשנת ה'שס"ה (1605), בחיי המחבר, ומאז נדפס במספר מהדורות נוספות. דברים מספרו מובאים עשרות פעמים בספרי הרב חיד"א , בהדגשה "הרב שפתי כהן על התורה", כדי להבחין בינו לבין שפתי כהן על השולחן ערוך.   מתוך "בשער הספר" – הקדמתו של הלל שמואל דונט לספר "שפתי כהן" בהוצאת "תפארת" בירושלים, תשס"ד: מגלה רבינו המחבר את מהות הספר ועניינו … כי התורה היא רוחניות דקה, זכה מן הזכה, ואנו המלובשים בחומר – אין לנו יכולת להשיגה רק על ידי שמתלבשים בלבושים … משנשתברו הלוחות ונעשו על ידי בשר ודם, ניתנה רשות לבני אדם לחדש ולדרוש בה … לבאר ולפרש מה שקבלה נשמתו בסיני. ואם לא יכתבם

רש"ר הירש – מתוך הויקיפדיה הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש), בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו ־ אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו. במקביל לעמידתו בראשות המאבק ברפורמים … דגל בעצמו במודרניזציה ואקולטורציה מקיפות ובהשתלבות לשונית, תרבותית ואזרחית באומה הגרמנית בגדרי שיטתו" תורה עם דרך ארץ".   מתוך הקדמת המחבר מטרות המחבר היו לדקדק את ביאור הכתוב מתוך עצמו, ולשאוב את הביאור מניסוח הלשון … לדלות את פירוש המילים מתוך אוצר המילים של התנ"ך … לגלות ולהציג … את אותן האמיתות שעליהן מיוסדת ההשקפה היהודית על העולם והחיים, והמהוות את הכללים המנחים לאורח החיים היהודי במשך כל הזמן. הערה: הפירוש המובא בעריכה זאת הוא על פי תרגומו של הרב שמואל גלובוס לפירוש הרש"ר הירש לתורה, לפי מהדורת הוצאת קרן הרב יוסף ברייער, ניו יורק תשע"ב – 2012. =================================================== פרשת בראשית בראשית א,א: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: מה לומדים מהפסוק? רש"ר הירש: "בתחילת כל

אברהם מבקש לקבור את שרה רק במערת המכפלה הנמצאת במתחם הקבורה של עפרון: וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי-שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. (בראשית כג,ח). המילה "ופגעו" מציינת דיוק רב, דווקא במקום זה, אף כי הוצע לו לקבור בכל מקום שירצה: בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ (פסוק ו'). מדוע התעקש אברהם על קבר זה? התשובה שתעלה מן הדיון לפנינו היא, שעל ידי קבורה זאת רצה אברהם לגלות לנו מתי יתרחש קץ העולם הזה, ויחל העולם הבא. הבה נרד לפירוט הדברים. אברהם יצא מאור כשדים, דרך מה שהיום מזרח תורכיה, דרך חרן, ובא לארץ כנען. לאחר הפרידה מלוט, ה' אומר לאברם: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה (בראשית יז,יג). משמעות הביטוי 'לארכה ולרחבה' כפשוטו היא מדידה של פני השטח, קווי אורך וקווי גובה. בדרכו אברם עובר במקום 'עדן', שהוא מוצא הנהרות פרת וחידקל (וכן גיחון ופישון; בראשית ב,י-יד), מקום הנמצא היום במזרח תורכיה, באגם קָבָּן

בהמשך למאמרי "קווים, כיוונים וכוונות, מאברהם אבינו ועד דוד המלך" (ראה לעיל), אביא כאן תיאוריה הקובעת כי קו הצפון הנוכחי אינו מראה על הצפון האמיתי, אלא אותו קו שנמתח במאמרי הנזכר, הוא הקו המורה את כיוון הצפון המקורי מששת ימי בראשית והוא קו הצפון האמור לשוב ולחול בעולם, לכשיגיעו ימי "העולם הבא". האתרים החשובים הנמצאים על קו זה: הר סיני, הר ההר, מערת המכפלה, קבר רחל, הר המוריה, קבורת רחל, גַּלעֵד, גן עדן. כן, כל שמונה האתרים האלו נמצאים על קו ישר אחד. זווית הקו היא 23.5 מעלות ימינה מקו הצפון הנוכחי (אזימות 23.5). תופעה זאת, שכל שמונה האתרים הנזכרים (ובהחלט יכול להיות שיימצאו אתרים חשובים נוספים על קו זה), מהווה נקודה למחשבה, כיצד קרה הדבר, ומה כוונת בורא העולם בהעמידו אתרים אלה על קו ישר אחד. במאמרי הקודם ניסיתי להסביר זאת ב"קדושתה המיוחדת של ירושלים", בעיקר בעקבות פגישתו עם קו ישר נוסף (קבר יוסף בשכם, בית אל, הר המוריה). מאז

העולם הבא יתרחש ב- 21 ביוני מי מעז לחשב את הקץ? הרי תיפח רוחם של מחשבי קיצין … ובכל זאת אעז ואקבע: למיטב הבנתי, ולאור ביאור ר' עובדיה ספורנו לתורה, לפרשת נוח, בראשית ח', כ"ב, ימי העולם הזה ("ימי הארץ") הולכים מסתיימים ומתחיל עידן העולם הבא ב- 21 ביוני. נשמע הזוי? בבקשה, מוזמנים להמשיך ולקרוא. בסיס הרעיון הוא זה המובע במאמרי "קו הצפון העתידי – קו התפילה?" (ראה להלן) ובאתרי "מסה" ו"דעת". אחזור בקצרה: ישנו קו מסוים בעולם עליו קיימים מספר אתרים חשובים: (גן) עדן, גַּלְעֵד, קבורת רחל, הר המוריה, קבר רחל, מערת המכפלה, הר סיני. ראה מאמרי "קווים, כיוונים וכוונות מאברהם אבינו ועד דוד המלך" בעמוד הבא, באתר "דעת" ובאתר "מסה". בינתיים מחקרי התפתח והוא מכיל גם את הֹר-ההר (מקום קבורת אהרן הכהן) ו"נקודת ראשית העולם הבא" באגם ויקטוריה שבאוגנדה, על קו המשווה. כל האתרים הנ"ל נמצאים על קו ישר אחד, תופעה מפתיעה כשלעצמה. הקו האמור נמצא באזימות (מעלות